רוב האנשים שמגיעים אליי בשלב הפרידה בטוחים שהדבר הקשה ביותר כבר מאחוריהם, ההחלטה להיפרד. הם טועים. הדבר הקשה באמת הוא לתרגם את ההחלטה הרגשית הזו לטקסט משפטי שיחזיק מים גם בעוד עשר ועשרים שנה, כשהילד בן השנתיים יהיה נער שצריך לטוס לתחרות בחו"ל, כשמישהו יחליף מקום עבודה, וכשהמשכנתא שנראתה היום הגיונית תהפוך לנטל. הסכם גירושין אינו מסמך שסוגר פרק, הוא מסמך שפותח פרק חדש, ולכן השאלה האמיתית אינה "איך מסיימים" אלא "איך מנסחים נכון את ההתחלה השנייה". על הנקודה הזו בדיוק אני רוצה לדבר כאן, בכנות, בלי ייפוי מציאות.
זמן קריאה: 12 דקות
עיקרי הדברים
- הסכם גירושין הוא חוזה מחייב שמקבל תוקף פסק דין רק לאחר אישור ערכאה שיפוטית, ועד לאותו רגע הוא אינו ניתן לאכיפה.
- ארבעת נושאי הליבה שחייבים להופיע בכל הסכם הם זמני שהות והאחריות ההורית, מזונות והוצאות חריגות, חלוקת רכוש ואיזון משאבים, והסדרת הגט בפועל.
- זכויות פנסיה וחיסכון שנצברו בתקופת הנישואין שייכות לשני בני הזוג, גם אם רשומות על שם אחד בלבד, ורישום פסק הדין מול גוף הפנסיה הוא שלב קריטי שאסור לדלג עליו.
- תבנית גירושין מהאינטרנט אינה עונה על הנסיבות הספציפיות שלכם ועלולה לפתוח דלת לתביעות הפרה שנים אחרי החתימה. הסכם מדויק שנערך על ידי עורכת דין מנוסה הוא ההשקעה שחוסכת יותר מכל.
הסכם גירושין הוא בעצם חוזה, ומדוע זה משנה הכול
הסכם גירושין הוא מבחינה משפטית חוזה לכל דבר, מסמך מקיף שמסדיר בבת אחת את כל השלכות הפרידה, אלו האישיות, אלו ההוריות ואלו הכלכליות, ומסדיר אותן בצורה כל כך מחייבת עד שברגע שערכאה שיפוטית מוסמכת מאשרת אותו הוא הופך לפסק דין. כלומר, מאותו רגע ניתן לאכוף אותו דרך ההוצאה לפועל בדיוק כמו פסק דין שניתן אחרי שנים של התדיינות. חשוב להבין את האופי הכפול הזה. מצד אחד אתם מנהלים משא ומתן חופשי בין שני אנשים שמכירים את חייהם טוב מכל שופט, ומצד שני התוצאה כובלת אתכם בכבלים משפטיים ממשיים.
הבחירה במסלול ההסכמות חוסכת לכם דבר אחד שאי אפשר להחזיר אחר כך, את מה שאני מכנה "מרוץ הסמכויות". זה אותו מצב שבו צד אחד רץ לבית הדין הרבני וצד שני רץ לבית המשפט לענייני משפחה, וכל אחד מנסה לתפוס סמכות לפני השני, בעוד הילדים מביטים מהצד ולומדים שההורים שלהם הפכו ליריבים. חוברת המידע הרשמית של משרד המשפטים בנושא גירושין ויישוב סכסוך מפרטת היטב כמה ההליך ההסכמי מקצר ומרכך את כל הסיפור. עו"ד שני לוי רוזנבלום מובילה תהליכי גיבוש הסכמים מתוך אמונה שפתרון יציב וארוך טווח שווה הרבה יותר מניצחון רגעי שיתפוצץ בעוד שנתיים.
הסכם גירושין רגיל מול "שלום בית ולחילופין גירושין" – ההבדל שאנשים מפספסים
יש זוגות שמגיעים אליי ואומרים בפה מלא שהם רוצים להיפרד. ויש זוגות אחרים, ואלו דווקא המעניינים, שיושבים מולי ולא ממש יודעים. הם עדיין אוהבים, הם פגועים, הם מבולבלים, והם רוצים לתת לקשר עוד הזדמנות, אך בו זמנית הם חוששים מאוד שאם ייתנו צ'אנס בלי שום הגנה, הם ימצאו את עצמם עוד שנתיים באותו מקום בלי שום רשת ביטחון. בשבילם נולד הסכם שלום בית ולחילופין גירושין.
זהו מסמך שמחזיק שני עולמות בו זמנית. בחלקו הראשון הוא מעגן תהליך שיקום, התחייבויות הדדיות, לעיתים טיפול זוגי, וניסיון אמיתי לבנות מחדש. ובחלקו השני, השקט יותר, הוא קובע מראש מה יקרה אם השיקום ייכשל, כיצד יחולק הרכוש, מה יהיה עם הילדים, ומתי בדיוק ייחשב מועד הקרע. ההבדל מההסכם הרגיל הוא מהותי. בהסכם פרידה מיידי מועד הקרע ברור והביצוע מתחיל מהיום, ואילו כאן הביצוע מותנה וצופה פני אפשרות. דווקא משום שהוא מותנה, הוא מורכב משפטית בצורה יוצאת דופן, ודיוק כירורגי בניסוח תנאי המעבר בין שלום בית לגירושין אינו מותרות, הוא תנאי קיום.
ארבעת עמודי התווך שבלעדיהם ההסכם שלכם מלא חורים
אני אוהבת לדמות הסכם גירושין לבית. אפשר לבנות אותו יפה מבחוץ, אך אם חסר עמוד תווך אחד, הקירות ייסדקו בדיוק ברגע הלחץ. ארבעת העמודים שאני מקפידה לבדוק בכל תיק הם אלו.
הראשון הוא סוגיית זמני השהות והאחריות ההורית, מי יהיה עם הילדים ומתי, ואיך מקבלים החלטות משותפות. השני הוא מנגנון דמי המזונות וההוצאות החריגות, כי כאן מתפוצצים רוב הסכסוכים שנים אחרי החתימה. השלישי הוא חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, כולל אותם נכסים שלא רואים בעין. והרביעי הוא הסדרת הגט הפיזי בבית הדין הרבני, שבלעדיו אתם נשארים נשואים על הנייר גם אם חילקתם כל שקל.
הבעיה הגדולה ביותר שאני פוגשת היא הסכמים דלילים, אותם הסכמים שמורידים מהאינטרנט וממלאים. הם נראים בסדר היום, אך הם אינם צופים פני עתיד. מה קורה כשהילד עובר מגן לבית ספר ויש פתאום הוצאות חדשות? מה קורה כשאחד ההורים רוצה לעבור לעיר אחרת? מה קורה כששכרו של מי מההורים משתנה דרמטית? הסכם טוב עונה על השאלות האלה עוד לפני שהן נשאלות, וזו בדיוק האמנות שאי אפשר לקצר בה דרך.
רוצים לדעת אם ההסכם שלכם מכסה את כל ארבעת הנושאים?
עו"ד שני לוי רוזנבלום מציעה פגישת ייעוץ אישית שבה סוקרים את נסיבותיכם הספציפיות, בודקים מה כבר גובש ומה עדיין פתוח, ומתווים יחד את הצעדים הבאים.
איך נראה תהליך עריכת הסכם גירושין שלב אחר שלב
הלקוחות שלי אוהבים לדעת מראש לאן הם נכנסים, וזה הוגן. אז הנה המסלול כפי שהוא מתנהל אצלי בפועל. מתחילים בפגישת אבחון ומיפוי צרכים, שבה אני שומעת את שני הצדדים של הסיפור, גם הרגשי וגם הכלכלי, ומבינה מה באמת חשוב לכל אחד. אחר כך עוברים לאיסוף המסמכים הפיננסיים, תלושי שכר, דפי בנק, דוחות פנסיוניים והערכות שווי של עסק או נכס, כי בלי תמונה מלאה אי אפשר לחלק בצדק.
בשלב הבא מגיעים מפגשי המשא ומתן או הגישור, ואני מקפידה שהם יתנהלו באווירה מכבדת, בלי הרמת קול ובלי חשבונות עבר. כאן בדיוק נכנסת חלופה מתקדמת שאני מאמינה בה מאוד, מודל גירושין בשיתוף פעולה, שבו שני בני הזוג ועורכי הדין שלהם מתחייבים מראש להגיע להסכמות בלי לרוץ לבית המשפט, ולעיתים נעזרים גם באיש מקצוע מתחום הרגש או באקטואר כלכלי. זהו תהליך שמייתר את מאבקי הכוח, כי כולם יושבים סביב אותו שולחן עם אותה מטרה. רק אחרי שכל זה הבשיל אני ניגשת לניסוח טיוטת ההסכם, לדיוק כל סעיף, ולבסוף לחתימה הפיזית ולהגשה לאישור הערכאה. עריכת הסכם גירושין מקצועית היא בדיוק הרצף הזה, ולא קיצור דרך באמצעו.
למה תבנית מהאינטרנט עלולה לעלות לכם יותר מהכול
אני יודעת שמפתה. יש באינטרנט אינסוף תבניות, מחוללי הסכמים אוטומטיים, וקבצים מוכנים שאפשר למלא בעשר דקות. ואני אומרת את זה בלי לרכך, זו אחת הטעויות היקרות ביותר שראיתי בחיי המקצועיים. הבעיה אינה בכתיבה הטכנית, הבעיה היא במה שהתבנית לא יודעת לשאול. סעיף אחד שנוסח ברישול יכול להוליד פרשנות הפוכה מכוונתכם, ולפתוח את הדלת לתביעת הפרה בעוד שלוש שנים. ראיתי הסכם שבו לא הוגדר מה כוללת "הוצאה חריגה", והצדדים בילו שנתיים בבית משפט בוויכוח אם אורתודנט נכנס לקטגוריה.
תפקידו של עורך הדין אינו להקליד את מה שאתם מכתיבים. תפקידו לזהות את הצרכים המשפטיים שאתם בכלל לא מודעים אליהם, לחשוב על תרחישים עתידיים שלא עלו בדעתכם, ולהתאים את המסמך לחיים הספציפיים שלכם. תבנית מתייחסת אליכם כאל ממוצע סטטיסטי, אך אתם לא ממוצע. יש לכם דירה מסוימת, ילדים מסוימים, פנסיה שנצברה בדרך מסוימת, וחיים שלא דומים לאף זוג אחר. שם נמצא ההבדל בין מסמך שמגן עליכם לבין מסמך שמסכן אתכם.
כמה עולה הסכם גירושין מקצועי, ולמה השאלה הזו מטעה
שאלת המחיר היא הראשונה שעולה כמעט תמיד, ואני מבינה אותה לגמרי. אך התשובה הכנה היא שהעלות משקפת את מורכבות התיק, ולא קיים מחיר אחיד שמתאים לכולם. הגורמים שמשפיעים על העלות הם מספר הילדים והגיל שלהם, קיומם של נכסי נדל"ן מרובים, אחזקות בחברה או בעסק שדורשות הערכת שווי, פערי כוחות כלכליים בין הצדדים, והאם נדרש תהליך גישור אינטנסיבי או שמדובר בניסוח הסכמות שכבר גובשו בין הצדדים בעצמם.
אבל הנה מה שאני באמת רוצה שתיקחו מהפסקה הזו. הסכם איכותי הוא אחת ההשקעות המשתלמות ביותר שתעשו בחייכם, ולא בגלל מה שהוא עולה, אלא בגלל מה שהוא חוסך. זוג שמשקיע בעריכת הסכם גירושין מדויק חוסך לעצמו עשרות ולעיתים מאות אלפי שקלים שהיו מתבזבזים על מאבקים משפטיים ממושכים, על אגרות, על מומחים, ועל שנים של מתח שאין לו מחיר. הזול תמיד יקר בסוף, ובדיני משפחה זה נכון פי כמה.
כמה זמן באמת לוקח להכין הסכם גירושין
אין לי תשובה אחת, כי אין תיק אחד. כשהצדדים מגיעים אליי כשההסכמות העקרוניות כבר גובשו ביניהם, והם רק צריכים מי שייקח את ההבנות הללו ויהפוך אותן למסמך משפטי איתן, אנחנו מדברים על שבועות ספורים. כשמדובר בתיק מורכב שדורש איזון משאבים מעמיק, הערכת שווי עסק, וגישור על נקודות רגישות, זה יכול להימשך מספר חודשים. הזמן אינו אויב, הוא לעיתים חבר, כי הסכם שנכתב מתוך לחץ ובחיפזון הוא הסכם שיתפוצץ.
יחד עם זאת, יש דרכים אמיתיות לייעל. שקיפות כלכלית הדדית מקצרת חודשים, כי ברגע שכל הקלפים על השולחן אין על מה לריב. ויתור על משקעי עבר לטובת מטרות פרקטיות מקצר עוד, כי רוב העיכובים אינם משפטיים אלא רגשיים. ומעל הכול, רצון משותף לייצר פתרון מהיר למען הילדים. זוגות שמצליחים להסיט את המבט מהפצע אל העתיד מסיימים תמיד מהר יותר.
אישור ההסכם בערכאה – בלי השלב הזה ההסכם שלכם הוא רק נייר
זו הנקודה שאנשים הכי מזלזלים בה. חתמתם, לחצתם ידיים, נושמים לרווחה. ובכן, חשוב מאוד לדעת שעד לרגע האישור השיפוטי הרשמי, ההסכם שלכם אינו פסק דין ולא ניתן לאכוף אותו. אם צד אחד יחליט מחר לא לקיים, אתם נשארים עם חוזה רגיל שצריך לתבוע עליו מההתחלה, וזה בדיוק מה שניסיתם למנוע.
שלב האישור כולל הגשת בקשה רשמית לערכאה, צירוף ההסכם החתום, טפסים ומסמכים מזהים, ולעיתים הרצאת פרטים. הערכאה אינה חותמת אוטומטית, היא בודקת שההסכם הוגן ובמיוחד שהוא משרת את טובת הילדים, ורק אז מעניקה לו תוקף של פסק דין. ניתן לראות את כל הפרוצדורה והדרישות בשירות הרשמי של בקשה לאישור הסכם בין בני זוג. אני מלווה את הלקוחות שלי גם לשלב הזה ולא משאירה אותם לבד מול הבירוקרטיה, כי דווקא בקו הסיום קל ליפול.
בית משפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני – איפה לאשר
לשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לאשר את ההסכם ולהעניק לו תוקף של פסק דין, וזו שאלה שאני נשאלת הרבה. אין כאן תשובה נכונה אחת, יש התאמה למקרה. השיקולים הם בעיקר אחידות הדיון, אם רוצים שכל הסוגיות יידונו תחת קורת גג אחת, ההיבט הדתי הקשור לעצם סידור הגט, ולא פחות חשוב, תחושת הנוחות האישית של בני הזוג עם הערכאה.
במקרים של גירושין בהסכמה מלאה יש יתרון מעשי לבית הדין הרבני, שכן אפשר לאשר שם את ההסכם ולסדר את הגט באותו מעמד, ולסגור את כל המעגל בבת אחת. השירות הממשלתי הרשמי של בקשה לגירושין בהסכמה מפרט בדיוק כיצד עושים זאת. אני יושבת עם הלקוחות, שוקלת איתם את היתרונות והחסרונות של כל מסלול, ומתאימה את הבחירה לסיפור הספציפי שלהם ולא לנוסחה כללית.
| פרמטר | מסלול הסכמי (גישור / שיתוף פעולה) | מסלול התדיינות בבית משפט |
|---|---|---|
| משך זמן ממוצע | שבועות עד חודשים ספורים | שנה עד מספר שנים |
| שליטה בתוצאה | בידי בני הזוג | בידי השופט |
| השפעה על הילדים | מינימלית, אווירה מכבדת | גבוהה, חשיפה לסכסוך מתמשך |
| עלות כוללת | נמוכה יחסית וצפויה | גבוהה ובלתי צפויה |
| סיכוי לקשר תקין בעתיד | גבוה | נמוך |
פרק הילדים – מ"משמורת" ל"אחריות הורית", ולמה המילים האלה חשובות
הטרמינולוגיה המשפטית השתנתה בשנים האחרונות, וזה לא רק עניין סמנטי. פעם דיברו על "משמורת" ו"הסדרי ראייה", מונחים שיש בהם ניחוח של בעלות וביקור, כאילו ילד הוא נכס שמחזיקים בו והצד השני מבקר. היום מדברים על "אחריות הורית משותפת" ועל "חלוקת זמני שהות", והשינוי הזה משקף תפיסה בריאה יותר, ששני ההורים נשארים הורים מלאים גם אחרי הפרידה.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע ששני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, וזכות זו אינה נעלמת עם הגירושין. הסכם טוב מתרגם את העיקרון הזה למנגנונים מדויקים, מי הילדים אצלו בחגים ובחופשות מבית הספר, איך מתנהלות נסיעות לחו"ל, ובעיקר איך מעדכנים את ההסדרים ככל שהילדים גדלים, כי מה שמתאים לילד בן שלוש לא מתאים לנער בן חמש עשרה. ניסוח שלא צופה את ההתבגרות הזו נדון לחזור לשולחן המשא ומתן בכל כמה שנים.
מזונות והוצאות חריגות – איך קובעים סכום שלא יפוצץ אתכם כל חודש
חישוב המזונות אינו נוסחה קשיחה, אלא איזון. מאז ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבע"מ 919/15, השיקולים כוללים את צרכי הקטינים, את הכנסות שני ההורים ואת יחס זמני השהות ביניהם, מתוך הבנה ששני ההורים נושאים יחד בנטל.
אבל המקום שבו זוגות נכשלים שוב ושוב אינו דמי המזונות החודשיים, אלא ההוצאות החריגות. חוגים, טיפול שיניים, משקפיים, קייטנות, טיול שנתי. אם לא הגדרתם מראש מה נחשב חריג ואיך מתחלקים בו, אתם נדונים לוויכוח חודשי קטן ומתיש שיכרסם בכל הקשר. אני מקפידה לפרט בהסכם בדיוק אילו הוצאות נכנסות לקטגוריה, באיזה אחוז כל הורה משתתף, ואיך מעבירים את הכסף בפועל, כי השטן, כמו תמיד, נמצא בפרטים הקטנים.
דירת המגורים והמשכנתא – הנכס שחורץ גורלות
הדירה היא לרוב הנכס המשמעותי ביותר של המשפחה, ולכן גם המקור הגדול ביותר למתח. יש שלוש דרכים עיקריות לטפל בה. אפשר למכור אותה לצד שלישי ולחלק את התמורה, פתרון נקי שמאפשר לשני הצדדים להתחיל מחדש. אפשר שאחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של השני, ובהקשר הזה כדאי לדעת שהעברת זכויות אגב גירושין פטורה ממס רכישה, מה שהופך את האפשרות הזו לאטרקטיבית יותר ממה שרבים חושבים. ואפשר להשאיר את הדירה למגורי ההורה שעם הילדים עד שהם יבגרו, ורק אז למכור.
מה שאסור להשאיר עמום הוא נושא המשכנתא והוצאות אחזקת הבית בתקופת הביניים. מי משלם את ההחזר החודשי עד מתן הגט או עד המכירה? מי נושא בארנונה, בוועד הבית, בתיקונים? הסכם שלא מסדיר זאת במפורש משאיר פצצת זמן, כי ברגע שהיחסים מתוחים, כל תשלום משותף הופך לזירת התגוששות. ניסוח מדויק כאן שווה את משקלו בזהב.
פנסיה וזכויות סוציאליות – הכסף שלא רואים ושוכחים לחלק
זה אולי החלק שאני הכי נלחמת עליו, ולא במובן הקרבי אלא במובן של עירנות. כשזוג מתגרש, כולם מסתכלים על הדירה ועל חשבון הבנק, אך מתעלמים מהנכס שלעיתים שווה יותר מהכול, הזכויות שנצברו לאורך שנות הנישואין. כאן נכנס עקרון איזון המשאבים, שחל על קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות ואפילו מניות ואופציות. כל מה שנצבר במהלך הנישואין שייך לשניים, גם אם רשום על שם אחד.
הרקע העסקי שאני מביאה איתי מסייע לי מאוד דווקא כאן, בהבנת המנגנונים הפיננסיים המורכבים שעומדים מאחורי החיסכון הזה. החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו מאפשר לרשום את פסק הדין ישירות מול גוף הפנסיה, וזו נקודה קריטית. המשמעות היא שזכויות בן הזוג מובטחות בעתיד בלי להיות תלויות ברצונו הטוב של הצד השני, וכשבן הזוג השני יצא לפנסיה, החלק שלכם יגיע אליכם אוטומטית. הסכם שלא מסדיר את הרישום הזה משאיר אתכם חשופים לעשרות שנים קדימה.
פערי כוחות וחשש להסתרת נכסים – מה עושים כשאין אמון
לא כל פרידה מתנהלת בין שני אנשים שמתייחסים זה לזה בהגינות. לעיתים יש חוסר אמון עמוק, ולעיתים יש חשד ממשי שצד אחד מבריח רכוש או מסתיר הכנסות לפני הגירושין. במצב כזה אסור להיכנע ולחתום מהר רק כדי לסיים. הדרך הנכונה היא מינוי אנשי מקצוע מתאימים, אקטואר פיננסי שיודע לאתר נכסים נסתרים, ולעיתים אף חוקר נכסים מוסמך. במקביל דורשים גילוי מסמכים מקיף, רשימת נכסים והתחייבויות חתומה בתצהיר, עוד לפני שמישהו חותם על דבר.
כאן תפקיד עורך הדין הוא להגן על האינטרסים הכלכליים של הלקוח מול צד כוחני, ולנהל את המשא ומתן בעוצמה אך בלי הסלמה מיותרת. הצוות הרב-תחומי שאני עובדת איתו, שמשלב גישור, ייעוץ משפטי ומומחיות כלכלית, נועד בדיוק למצבים האלה, שבהם צריך גם רגישות וגם שריון. אפשר לשמור על כבוד ההליך ובו זמנית לא לוותר על מה שמגיע לכם, ושני הדברים האלה אינם סותרים.
פתיחת הסכם וביטולו – מתי בכלל אפשר לחזור אחורה
הרבה אנשים מניחים שאם משהו ישתבש, תמיד אפשר לפתוח מחדש את ההסכם. זו הנחה מסוכנת. הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין הוא מסמך קשה מאוד לשינוי, בשל עקרון סופיות הדיון שמערכת המשפט מחשיבה כקדוש כמעט. בתי המשפט אינם אוהבים לפתוח הסכמים, וטוב שכך, אחרת אף הסכם לא היה שווה דבר.
עם זאת, החיים משתנים. במצבים שבהם חל שינוי קיצוני ובלתי צפוי בנסיבות, למשל פגיעה רפואית קשה בכושר העבודה או שינוי דרמטי בהכנסות, ניתן לפנות לערכאה בבקשה ייעודית של פתיחת הסכם גירושין כדי להתאים את סעיפי המזונות או זמני השהות למציאות החדשה. זה הליך אפשרי כשמדובר בילדים או בכושר השתכרות, כי בעניינים אלה בית המשפט שומר לעצמו גמישות. לעומת זאת, ביטול הסכם גירושין שאושר הוא הליך מורכב בהרבה, שמחייב הוכחת עילות כבדות משקל, כמו תרמית, מרמה והעלמת נכסים מהותיים, או הסכם שנחתם תחת עושק ולחץ לא לגיטימי. אלו מקרים נדירים וקיצוניים, והם דורשים ייצוג מיומן. השורה התחתונה פשוטה, הרבה יותר קל לנסח נכון מההתחלה מאשר לתקן בדיעבד.
שאלות ותשובות
מילה אחרונה לפני שאתם חותמים
אם יש דבר אחד שלמדתי מכל השנים שאני מלווה משפחות בנקודת הפרידה, הוא שהסכם טוב אינו זה שבו צד אחד "ניצח". הסכם טוב הוא זה ששני הצדדים יכולים לחיות איתו בשקט עשרים שנה קדימה, לגדל את הילדים מבלי להיגרר חזרה למלחמות שווא, ולפנות אנרגיה לבניית החיים החדשים. הפרידה קשה דיה גם בלי שנהפוך אותה לזירת התשה ממושכת.
המסלול הנכון מתחיל בשיחה פתוחה, בהבנה מלאה של כל הנכסים, הצרכים והאינטרסים, ובניסוח מדויק שמכיל את כל הנושאים שדנו בהם כאן ועוד. משרד עו"ד שני לוי רוזנבלום מלווה את הלקוחות באופן אישי מתחילת התהליך ועד סופו, מתוך גישה של פרידה מודעת שבונה הסכמות במקום מלחמה. אם אתם בצומת הזו ומרגישים שאתם זקוקים למישהו שיחזיק את התמונה המלאה איתכם, אתם מוזמנים לפנות לפגישת ייעוץ.
מוכנים לעשות את הצעד הראשון?
פגישת הייעוץ הראשונה מיועדת לאבחן את נסיבותיכם הספציפיות, להבין מה כבר ברור ומה עדיין פתוח, ולבנות יחד תוכנית פעולה מותאמת. המשרד ממוקם ברחוב אבא אבן 8, הרצליה פיתוח.
אודות הכותבת
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום מלווה זה שנים רבות לקוחות בהליכי פרידה וגירושין, התרת נישואין, גישור במערכות יחסים מורכבות וניהול הליכי איזון משאבים וחלוקת רכוש מכל הסוגים, וכן בגישור וליווי יורשים בסכסוכי ירושה וניהול עזבונות. היא סיימה בהצטיינות תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ובניהול משא ומתן מאוניברסיטת בר אילן, ומביאה לעולם דיני המשפחה גם רקע עסקי מתחום ההיי-טק והתאגידים. שני שמה דגש על פרקטיות, על שמירת התא המשפחתי והילדים גם בפרידה, ועל הפיכת המשבר להזדמנות לפתיחת פרק חדש בליווי אישי מתחילתו ועד סופו.