הליך הגירושין בבית הדין הרבני הוא שלב פורמלי וקבוע בחוק, הנדרש מכל זוג יהודי המבקש להתגרש בישראל, גם כאשר כל הנושאים הרכושיים וההוריים כבר הוסדרו בהסכם גירושין או בהליך גישור. המאמר הבא מסביר כיצד מתנהל ההליך בפועל, מי נדרש להשתתף בסידור הגט, מה קורה כאשר צד אחד אינו משתף פעולה, ומתי בית הדין מוסמך לחייב צד לתת או לקבל גט. המטרה היא לתת תמונה ברורה ומדויקת של הצעדים הצפויים, כדי שתדעו למה לצפות ותוכלו להתכונן אליהם בצורה מסודרת.

זמן קריאה: 5 דקות

עיקרי הדברים

  • גירושין בישראל מחייבים תמיד הליך מקביל בבית הדין הרבני, גם כאשר ההסכמות הכלכליות וההוריות כבר סוכמו בין הצדדים.
  • לבית הדין יש סמכות לחייב צד לתת גט או לקבל אותו במקרים מוגדרים בחוק, אך זו סמכות המופעלת בזהירות ולא באופן אוטומטי.
  • סידור הגט עצמו הוא טקס פורמלי הדורש נוכחות של שני בני הזוג, שני עדים כשרים ורב מסדר גיטין, ולא ניתן לבצעו כאשר צד אחד נעדר.
  • הכנה מוקדמת של ההיבטים הרכושיים וההוריים בהסכם גירושין מסודר מקצרת באופן משמעותי את משך הזמן הכולל בבית הדין.
תוכן עניינים
+

מדוע צריך הליך בבית הדין הרבני גם כשיש הסכם גירושין

בישראל, גירושין בין יהודים מוסדרים באמצעות מתן גט, טקס דתי שרק בית הדין הרבני מוסמך לפקח עליו ולאשר אותו. גם זוג שגיבש בעצמו, בעזרת גישור או בעריכת עורך דין, הסכם גירושין מקיף המסדיר את חלוקת הרכוש, המשמורת וההסדרים הכלכליים, עדיין נדרש לעבור את השלב הפורמלי של סידור הגט בבית הדין. ההסכם עצמו יכול להיחתם ואף לקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, אך הוא אינו מבטל את הצורך במתן הגט. מי שמעוניין להבין כיצד בונים הסכם כזה מראש, כך שהוא יאפשר מעבר חלק ומהיר יותר לשלב הגט, יכול לקרוא הרחבה בעמוד העוסק בפתיחת הסכם גירושין.

חשוב להבין שהפרדה בין שני המסלולים, המסלול ההסכמי-רכושי והמסלול הדתי-פורמלי, אינה בירוקרטיה מיותרת. היא נובעת מכך שבישראל אין נישואין וגירושין אזרחיים בין יהודים, ולכן הסמכות למתן גט שמורה לבית הדין הרבני בלבד, גם כאשר כל שאר הסוגיות טופלו במקום אחר.

האם אפשר להתגרש ללא הסכמת שני הצדדים

זוג יושב מול דיינים בבית הדין הרבני בדיון גירושין

על פי ההלכה, גט צריך להינתן על ידי הבעל מרצונו ולהתקבל על ידי האישה מרצונה. הכלל הבסיסי הוא הסכמה של שני הצדדים, ולא ניתן לכפות מתן או קבלת גט כעניין שבשגרה. עם זאת, במקרים מוגדרים בחוק, לבית הדין יש סמכות לחייב צד לתת או לקבל גט, ובמקרים חריגים אף לנקוט אמצעי אכיפה. ההבחנה בין "המלצה להתגרש", "חיוב גט" ו"כפיית גט" היא הבחנה מהותית שיש לה משקל רב על אופן ניהול ההליך, ונרחיב עליה בהמשך המאמר.

בפועל, רוב ההליכים מסתיימים בהסכמה, לעיתים לאחר מספר דיונים שבהם בית הדין מנסה לקרב את הצדדים להסדר. כאשר אין הסכמה, ההליך מתארך, ולעיתים נדרשת התערבות נוספת של בית הדין כדי לקדם את הצדדים לפתרון.

מבנה בית הדין הרבני וסמכויותיו

בית הדין הרבני יושב בהרכב של שלושה דיינים, ודן בתביעות גירושין, בסידור גט, ובנושאים נלווים כאשר הצדדים הסכימו לכרוך אותם בתביעת הגירושין. הכריכה נעשית לרוב בכתב, בעת הגשת התביעה, ומאפשרת לבית הדין לדון גם בענייני רכוש, מזונות ומשמורת, בנוסף לעצם הגירושין. אם התביעה לא נכרכה, או שהכריכה אינה כנה, נושאים אלה יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין ידון רק בעצם הגירושין ובסידור הגט.

ההבנה מראש איזה בית דין או בית משפט ידון בכל נושא היא חלק חשוב מבניית אסטרטגיה נכונה, ולכן מומלץ לבחון זאת כבר בשלב הראשוני, לפני הגשת כל תביעה.

פתיחת ההליך והגשת תביעת גירושין

ההליך נפתח בהגשת תביעת גירושין, או לעיתים תביעת שלום בית מצד מי שמעוניין לעכב את הגירושין. לאחר הגשת התביעה נקבע דיון ראשון, שבו בית הדין בוחן את עמדות הצדדים ומנסה לעיתים לברר האם קיים סיכוי לפשרה או לשלום בית. אם ברור ששני הצדדים מעוניינים בגירושין, בית הדין יכול לקבוע כבר בשלב מוקדם מועד לסידור הגט, בכפוף להסדרת הנושאים הנלווים.

כאשר קיימת מחלוקת, למשל בנוגע לרכוש, למשמורת או לגובה המזונות, בית הדין קובע דיונים נוספים לבירור אותן מחלוקות, ורק לאחר שהן מוסדרות, במידה ונכרכו, מתקדם התיק לשלב סידור הגט.

שלבי ההליך בבית הדין הרבני לפי הסדר

תרשים שלבי הליך הגירושין בבית הדין הרבני מהגשת התביעה ועד סידור הגט

ההליך המלא מורכב בדרך כלל ממספר שלבים מובחנים. תחילה מוגשת תביעת הגירושין, ולעיתים גם כתב הגנה מהצד השני. לאחר מכן מתקיים דיון ראשון, שבו בית הדין בוחן את עמדות הצדדים ואת השאלה האם קיימת הסכמה עקרונית להתגרש. בשלב הבא, אם יש מחלוקות בנושאים נלווים, מתקיימים דיונים נוספים, לעיתים בליווי חוות דעת של גורמי טיפול או שמאים במידת הצורך. לאחר שהנושאים המהותיים מוסדרים, בין בהסכמה ובין בפסק דין, בית הדין קובע מועד לסידור הגט עצמו, שהוא הטקס הפורמלי המסיים את הקשר הנישואי.

משך הזמן הכולל משתנה מאוד בין תיק לתיק. תיק שבו הצדדים מגיעים עם הסכם גירושין מוסכם עשוי להסתיים בסידור גט תוך פגישה אחת או שתיים, בעוד שתיק שנוי במחלוקת עשוי להימשך חודשים ארוכים, ולעיתים למעלה משנה.

תפקיד הגישור וההסכמות המוקדמות

כאשר בני הזוג מגיעים לבית הדין עם הסכם גירושין שגובש מראש, בין בגישור ובין בליווי משפטי, תפקידו של בית הדין מצטמצם בעיקרו לאישור ההסכם ולתיאום סידור הגט. גישור מוקדם, המתקיים מחוץ לכותלי בית הדין, מאפשר לצדדים לדבר על הסוגיות הרגישות ביותר, כמו חלוקת הזמן עם הילדים או אופן חלוקת הנכסים, בסביבה פרטית ורגועה יותר, הרחק מהמתח של אולם הדיונים.

מי שמעוניין להבין את עצמה ואת דרך העבודה שלה בליווי תהליכי גירושין וגישור, יכול לקרוא עוד בעמוד אודות שני לוי רוזנבלום.

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין ורוצים להבין מראש כיצד לבנות הסכם שיקצר את הדרך לסידור הגט, אפשר לקבוע פגישת ייעוץ אישית ולקבל תמונה ברורה של הצעדים המתאימים למצבכם.

לפרטים ויצירת קשר
חייגו 054-8300664

הכנות לסידור הגט

לפני מועד סידור הגט, בית הדין עורך בירור פרטים מדויק, הכולל את שמות הצדדים המלאים, שמות ההורים, תאריך הנישואין ופרטים על נישואין קודמים אם היו כאלה. פרטים אלה נדרשים לצורך כתיבת הגט על ידי סופר סת"ם, כתיבה המתבצעת בדייקנות רבה כדי למנוע פגמים שעלולים לפסול את הגט בעתיד. כל טעות בפרט, ולו קטנה, עלולה לעכב את ההליך ולחייב כתיבה מחדש.

מומלץ להגיע לשלב זה עם כל המסמכים המזהים הרלוונטיים, ולוודא מראש מול המזכירות של בית הדין שכל הפרטים תואמים, כדי שהמפגש עצמו יתנהל בקצב מסודר וללא עיכובים מיותרים.

מי חייב להיות נוכח בסידור הגט

רב מסדר גיטין ועדים בטקס סידור גט בבית הדין הרבני

סידור הגט הוא טקס פורמלי הדורש נוכחות של מספר גורמים, ולא ניתן לוותר על אף אחד מהם. נדרשים שני בני הזוג עצמם, שני עדים כשרים על פי ההלכה, ורב מוסמך המכונה רב מסדר גיטין, שמפקח על כתיבת הגט ועל מסירתו כדין. ללא נוכחות פיזית של שני בני הזוג, לא ניתן להשלים את הטקס, למעט מקרים חריגים ומוגדרים שבהם קיימת אפשרות למינוי שליח, בעיקר כאשר מדובר במניעה פיזית אמיתית ולא בסירוב לבוא.

אם צד אחד אינו מגיע למועד שנקבע, בית הדין דוחה את המועד וקובע מועד חדש. היעדרות חוזרת ונשנית ללא הצדקה מספקת עלולה להיחשב כסירוב לשתף פעולה עם ההליך, ולפתוח את הדלת להליכי אכיפה שיפורטו בהמשך.

סירוב גט וההשלכות

כאשר צד אחד מסרב לתת או לקבל גט למרות שבית הדין קבע שיש חובה או המלצה להתגרש, מדובר במצב הנקרא סירוב גט, אשר יוצר מציאות קשה מאוד לצד השני, המכונה מעוגן או מעוגנת. חוק בתי דין רבניים קובע כלים לבית הדין להתמודד עם סירוב, ובהם צווי הגבלה שונים, כגון עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הגבלת חשבון בנק, ובמקרים חמורים אף מאסר. הפעלת הכלים הללו נעשית בהדרגה ובזהירות, ותלויה בעוצמת הסירוב ובנסיבות התיק.

חשוב לדעת שהכלים הללו אינם מיועדים להעניש באופן גורף, אלא לשמש אמצעי לחץ מדוד שמטרתו לקדם את הצדדים לפתרון, כאשר בית הדין השתכנע שהסירוב אינו מוצדק.

כאשר ההליך מגיע למבוי סתום

בתיקים שבהם הצדדים אינם מצליחים להגיע להסכמה על שאלת הגירושין עצמה, או על תנאיה, ההליך עלול להתארך על פני שנים. במקרים כאלה, בית הדין עשוי להפנות את הצדדים לבירור נוסף בעניינים הרכושיים בבית המשפט לענייני משפחה, במקביל להמשך הדיון בשאלת הגירושין עצמה. לעיתים מוצע לצדדים מסלול של בוררות מוסכמת, המאפשרת קבלת הכרעה סופית ומחייבת בפרק זמן קצר יותר מהמסלול הרגיל.

בשלב הזה, ליווי מקצועי צמוד חשוב במיוחד, שכן ההחלטה אילו כלים משפטיים להפעיל, ובאיזה קצב, יכולה להשפיע באופן ניכר על משך ההליך ועל התוצאה הסופית.

פסק דין המחייב במתן גט

פסק דין של בית הדין הרבני המחייב צד במתן גט

כאשר בית הדין משתכנע שאין עוד סיכוי לשלום בית, ומתקיימת עילה הלכתית מוכרת, הוא רשאי לתת פסק דין המחייב את הבעל לתת גט או את האישה לקבל גט. עילות נפוצות שעשויות להוביל לחיוב כוללות אלימות במשפחה, בגידה מוכחת, מאיסות ממשית ומתמשכת, או פרידה בפועל שנמשכת תקופה ארוכה ללא כל סיכוי לפיוס. יש להבחין בין המלצה להתגרש, שהיא הבעת עמדה של בית הדין ללא תוקף מחייב, לבין חיוב גט, שהוא קביעה הלכתית מחייבת שאי קיומה חושפת את הצד המסרב לסנקציות.

כפיית גט ממש, מעבר לחיוב, נשמרת למקרים חריגים ביותר, ומופעלת בזהירות רבה בשל ההשלכות ההלכתיות המשמעותיות שלה. בכל מקרה שבו מתעורר חשש לסירוב או לעילה מסוג זה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המכיר את הפסיקה הרבנית העדכנית, כדי לבנות את התביעה או ההגנה בצורה המדויקת ביותר כבר מהשלב הראשון.

שאלות ותשובות

האם חובה להתגרש גם בבית הדין הרבני אם כבר חתמנו על הסכם גירושין מלא?
+

כן. הסכם הגירושין מסדיר את הנושאים הכלכליים וההוריים, אך את הגט עצמו, כטקס דתי, מוסמך לבצע רק בית הדין הרבני. גם כשההסכם מוכן וחתום, עדיין נדרש להגיע לבית הדין לצורך סידור הגט.

כמה זמן אורך הליך גירושין בבית הדין הרבני?
+

כאשר קיימת הסכמה מלאה בין הצדדים והכל מוסדר מראש, ניתן לעיתים להשלים את ההליך תוך פגישה אחת או שתיים. כאשר קיימות מחלוקות בנושאים נלווים, או סירוב מצד אחד הצדדים, ההליך יכול להימשך חודשים ארוכים ולעיתים אף מעבר לכך.

מה קורה אם בן או בת הזוג מסרבים להגיע לסידור הגט?
+

בית הדין דוחה את המועד וקובע תאריך חדש. היעדרות חוזרת ונשנית ללא הצדקה עשויה להיחשב סירוב, ולהוביל להפעלת כלי אכיפה כמו עיכוב יציאה מהארץ או שלילת רישיון נהיגה, בהתאם לחומרת המקרה.

האם אפשר לבצע סידור גט בלי נוכחות פיזית של שני הצדדים?
+

ככלל, לא. סידור הגט דורש נוכחות פיזית של שני בני הזוג, שני עדים כשרים ורב מסדר גיטין. מינוי שליח אפשרי רק במקרים חריגים של מניעה פיזית אמיתית, ולא כתחליף לשיתוף פעולה של הצד המסרב.

מה ההבדל בין המלצה להתגרש לבין פסק דין המחייב במתן גט?
+

המלצה להתגרש היא הבעת עמדה של בית הדין ללא תוקף מחייב מבחינה הלכתית. חיוב גט הוא קביעה הלכתית מחייבת, שאי קיומה חושף את הצד המסרב לסנקציות משפטיות שבית הדין רשאי להטיל.

האם עורך דין יכול ללוות אותי לאורך כל ההליך בבית הדין הרבני?
+

כן, וזה מומלץ במיוחד כשקיימת מחלוקת או חשש לסירוב. ליווי מקצועי מסייע בבניית התביעה או ההגנה בצורה מדויקת, בהכנת הנושאים הנלווים מראש, ובניהול קצב ההליך כך שיצמצם ככל האפשר את משך הזמן והמתח הכרוכים בו.

הליך הגירושין בבית הדין הרבני כולל שלבים מוגדרים, החל מהגשת התביעה ועד סידור הגט עצמו, ודורש נוכחות ושיתוף פעולה של שני הצדדים. הסכם גירושין מוכן מראש, לצד הבנה נכונה של הכלים העומדים לרשות בית הדין במקרה של סירוב, יכולים לקצר משמעותית את התהליך ולהפחית את המתח הכרוך בו. אם אתם נמצאים בתחילתו של הליך כזה, או כבר בעיצומו ורוצים לבדוק את הצעדים הבאים המתאימים למצבכם, אפשר לפנות לקבלת ליווי אישי דרך עמוד יצירת הקשר, או לעיין במידע נוסף באתר דרך דף הבית.

ליווי אישי לאורך כל שלבי הגירושין, מגיבוש ההסכם ועד סידור הגט, מתחיל בשיחת ייעוץ שבה נבחן יחד את מצבכם ואת הצעדים המתאימים ביותר.

לפרטים ויצירת קשר
חייגו 054-8300664

אודות הכותבת

עורכת דין ומגשרת שני לוי רוזנבלום

עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום מלווה זה שנים רבות לקוחות בהליכי פרידה וגירושין, התרת נישואין, גישור במערכות יחסים מורכבות וניהול הליכי איזון משאבים וחלוקת רכוש מכל הסוגים, וכן בגישור וליווי יורשים בסכסוכי ירושה וניהול עזבונות. היא סיימה בהצטיינות תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ובניהול משא ומתן מאוניברסיטת בר אילן, ומביאה לעולם דיני המשפחה גם רקע עסקי מתחום ההיי-טק והתאגידים. שני שמה דגש על פרקטיות, על שמירת התא המשפחתי והילדים גם בפרידה, ועל הפיכת המשבר להזדמנות לפתיחת פרק חדש בליווי אישי מתחילתו ועד סופו.

לקביעת פגישת ייעוץ השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם