פתיחת תיק גירושין היא אחד הצעדים המשפטיים המשמעותיים ביותר שאדם עשוי לבצע במהלך חייו, ובכל זאת רבים מגיעים אליה ללא מושג מה מצפה להם בפועל. מה צריך להגיש, לאיזה בית משפט או בית דין פונים, האם נדרשת הסכמת שני הצדדים, ואיך נראה ההליך מהרגע שמגישים את הבקשה ועד לגזר הדין הסופי. מאמר זה מסביר את שלבי פתיחת תיק הגירושין בצורה ברורה ומעשית, כך שתוכלו להיכנס להליך עם הבנה אמיתית של מה שעומד לפניכם.
זמן קריאה: 5 דקות
עיקרי הדברים
- פתיחת תיק גירושין מתבצעת בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות ולסוג הסעדים המבוקשים.
- ניתן לפתוח תיק גם ללא הסכמת הצד השני, אך גירושין בהסכמה מאפשרים שליטה רבה יותר על התוצאה ומקצרים משמעותית את ההליך.
- לפני הגשת הבקשה כדאי להכין מסמכים רלוונטיים ולהבין את המבנה הכולל של ההליך, כולל שאלות רכוש, משמורת וזכויות הדדיות.
- גישור ופרידה מודעת יכולים במקרים רבים לייתר את ההתדיינות המשפטית ולהגיע להסדר הוגן בפחות זמן ועם פחות נזק לכל המעורבים.
לאיזה פורום משפטי פונים ולמה זה חשוב

השאלה הראשונה שכל זוג יהודי נשוי בישראל נתקל בה היא לאיזה גוף לפנות. בישראל קיימת סמכות מקבילה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, ולבחירה זו יש משמעויות מעשיות שאין לזלזל בהן.
בית הדין הרבני הוא הגוף הבלעדי המוסמך לתת את הגט עצמו, ולכן בשלב מסוים ממילא יידרש הליך בפניו לפחות לצורך עריכת הגט. עם זאת, שאלות אזרחיות כגון חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, שפועל לפי דיני הראיות האזרחיים ולפי חוקים כמו חוק יחסי ממון בין בני זוג.
כלל ה"מרוץ הסמכויות" קובע שהפורום אצלו הוגשה התביעה הראשונה משיג עדיפות בכל הנושאים הנלווים. לכן, הצד שמגיש ראשון יכול להשפיע על הפורום שבו יתנהל כל ההליך. פרטים נוספים על סמכויות הגופים השונים מפרסם בית המשפט לענייני משפחה באתר הרשות השופטת.
זוגות שאינם יהודים
זוגות מוסלמים נשפטים בבתי הדין השרעיים, זוגות נוצרים בבתי הדין הדתיים הרלוונטיים לעדתם, וזוגות שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל מנהלים את הליך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה. אם אינכם בטוחים לאיזה פורום אתם שייכים, זו שאלה שכדאי להבהיר עם עורך דין לפני שמגישים כל מסמך.
מה צריך להכין לפני שמגישים

הגשת בקשה לפתיחת תיק גירושין אינה עניין של מילוי טופס בלבד. הכנה נכונה מראש חוסכת עיכובים, מונעת טעויות שיקשה לתקן לאחר מכן, ומאפשרת לכם להיכנס להליך ממקום של ידיעה ולא של תגובה.
מסמכי זהות וסטטוס אישי
תעודת הזהות של שני בני הזוג, תעודת הנישואין המקורית (או עותק מאושר ממשרד הדתות), ותעודות הלידה של הילדים אם ישנם. אם הנישואין נערכו בחו"ל, יידרש תרגום מאושר של תעודת הנישואין.
מסמכים פיננסיים ורכושיים
נסח טאבו של נכסי מקרקעין, דפי חשבון בנק של שנה-שנתיים אחורה, תלושי שכר אחרונים, פירוט חסכונות וקרנות פנסיה, ואם ישנן הלוואות או משכנתאות – מסמכי ההלוואה. אם נחתם הסכם ממון לפני הנישואין או בתוכם, יש להוציא עותק ממנו. כל אלה ישמשו בהמשך בשאלות של איזון משאבים וחלוקת רכוש.
תיעוד הנוגע לילדים
פירוט סידורי המגורים הנוכחיים, מסמכי לימודים, ואם יש היסטוריה של טיפולים רפואיים או פסיכולוגיים רלוונטיים לרווחת הילדים – תיק רפואי מסודר יסייע. בשלב מאוחר יותר ייתכן שבית המשפט ימנה עובד סוציאלי לחוות דעת על המשמורת, ותיעוד שוטף של המעורבות בחיי הילדים שווה ערך.
לא בטוחים מאיפה להתחיל?
שיחת ייעוץ ראשונית תסייע להבין מה רלוונטי לנסיבות הספציפיות שלכם – איזה פורום מתאים, מה כדאי להכין, ואיזה שלב הגיוני לבצע קודם.
כיצד נראה תיק גירושין בהסכמה
כאשר שני הצדדים מסכימים להתגרש ומצליחים להגיע להסדרה של כל הנושאים המשותפים, ההליך נראה שונה לחלוטין מגירושין שנלחמים עליהם בבית המשפט. זה לא רק עניין של לחסוך בזמן ובכסף – אם כי זה אמיתי ומשמעותי – אלא גם עניין של שמירה על היכולת של שני ההורים להמשיך ולתפקד יחד בחיי הילדים אחרי הפרידה.
הסכם גירושין – הבסיס להליך בהסכמה
הסכם גירושין מסדיר את כל הנושאים שבמחלוקת – חלוקת רכוש ונכסים, קביעת משמורת הילדים וסדרי ראיה, מזונות ילדים ומזונות אישה אם רלוונטיים, וכל הסדר אחר שהצדדים מוצאים לנכון לכלול. לאחר שהסכם גירושין נחתם, הוא מוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה, ובמקביל מוגשת בקשה לבית הדין הרבני לקביעת מועד לעריכת הגט.
חשוב להבין שאישור ההסכם על ידי בית המשפט אינו פורמליות – השופט בוחן שמדובר בהסדר הוגן ובפרט שאינו פוגע בטובת הילדים. הסכם שנחתם תחת לחץ, ללא ייצוג הולם, או שאינו מגן על צד חלש, יכול להיפסל או לדרוש תיקון. לכן, ניסוח הסכם גירושין על ידי עורך דין מנוסה אינו "בזבוז" – הוא ההגנה הטובה ביותר מפני הסכם שיתברר כבעייתי בהמשך. ניתן לקרוא עוד על פתיחת הסכם גירושין ומה כולל תהליך ניסוחו.
הציר הזמן בגירושין בהסכמה
כאשר הצדדים מגיעים להסכמות מהר ומגישים הסכם מוכן לאישור, ההליך יכול להסתיים בתוך מספר חודשים. זמן ההמתנה לאישור בית המשפט תלוי בעומס, ולאחר מכן קובע בית הדין הרבני תור לעריכת הגט. תוך ימים ספורים לאחר עריכת הגט, הצדדים מקבלים את תעודת הגירושין.
כיצד נראה תיק גירושין שלא בהסכמה
כאשר אחד הצדדים מסרב להתגרש, או שהצדדים מסכימים להתגרש אך אינם מצליחים להגיע להסדרה של הנכסים, הילדים או המזונות, ההליך הופך למתדיין. כאן נפתחות "תביעות" נפרדות לכל נושא – תביעת גירושין, תביעת משמורת, תביעת מזונות, תביעה לאיזון משאבים – ואלה יכולות להתנהל בו זמנית בשני פורומים שונים.
כפיית גט ומניעתו
בדין העברי, הגט ניתן על ידי הבעל מרצונו החופשי. כאשר בעל מסרב לתת גט, האישה הופכת ל"עגונה" – מצב שבתי הדין הרבניים מתמודדים איתו באמצעות הטלת סנקציות על הסרבן. בית הדין הרבני מוסמך לחייב מתן גט ובמקרים קיצוניים להטיל הגבלות על הסרבן. גם המחוקק הישראלי התייחס לסוגיה זו בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), ובית הדין הרבני הגדול פרסם הנחיות מפורטות בנושא.
ההשפעה על ציר הזמן ועל העלויות
גירושין שלא בהסכמה יכולים להתארך שנים. כל ישיבה בבית המשפט היא הוצאה כספית נוספת, מבחינת שכר טרחת עורך הדין, אגרות, מומחים שממונים ועדים שנדרשים להופיע. מעבר לעלות הכספית, יש עלות נפשית שמשפיעה על כל המשפחה ובמיוחד על הילדים. לכן, גם כאשר ישנה מחלוקת אמיתית, כדאי לחפש נקודות הסכמה ולנסות להצר את היריעה של הסוגיות שיועברו להכרעה שיפוטית.
שאלות רכוש, משמורת ומזונות בתוך ההליך
הגירושין עצמם הם רק חלק אחד מהפאזל. בתוך ההליך, ולעיתים קרובות לפניו, עולות שאלות הרכוש, הילדים וסידורי הכלכלה של שני הבתים שייווצרו מהפרידה.
איזון משאבים וחלוקת רכוש
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שבמועד הגירושין, כל נכס שנצבר במהלך הנישואין מאוזן בין הצדדים שווה בשווה. הדבר כולל שכר, חסכונות, קרנות פנסיה, נכסי מקרקעין שנרכשו מכסף משותף, ולעיתים גם עסקים. נכסים שהיו לכל צד לפני הנישואין, או שהתקבלו בירושה או מתנה מאדם שלישי, אינם נכללים בכלל האיזון. ניתן לסטות מהסכמה זו באמצעות הסכם ממון שנחתם ואושר כדין.
משמורת ילדים וסדרי ראיה
ישנה אבחנה בין משמורת פיזית – אצל מי הילדים מתגוררים בפועל – לבין משמורת משפטית – מי מחליט על ענייני חינוך, בריאות ועוד. בית המשפט קובע לפי "טובת הילד", ושני ההורים מוזמנים לנסח הסדר ביניהם לפני שנדרשת הכרעה שיפוטית. משמורת משותפת, שבה הילדים מתחלקים בין שני הבתים בחלקים שווים יותר או פחות, הפכה שכיחה יותר בשנים האחרונות ובתי המשפט פתוחים לה כאשר שני ההורים מסוגלים לשתף פעולה.
מזונות ילדים
גובה מזונות הילדים נקבע לפי הכנסות שני ההורים, צרכי הילד, וסדרי המשמורת שנקבעו. הדין העברי מטיל חובת מזונות על האב עד גיל 15 בצורה עצמאית מכל הסכמה, ולאחר מכן מתחשב גם בהכנסת האם ובחלוקת הזמן. שינוי נסיבות משמעותי מאפשר לפנות לבית המשפט לעדכן את גובה המזונות.
גישור כחלופה להתדיינות
גישור משפחתי הוא הליך וולונטרי שבו שני הצדדים נפגשים עם מגשרת ניטרלית ומנסים להגיע להסכמות בכוחות עצמם, בלי שגורם חיצוני יכריע עבורם. המגשרת מסייעת לנהל את הדיון, לזהות את האינטרסים האמיתיים של כל צד, ולמצוא פתרונות שאולי לא היו עולים על הדעת בתוך הסחרור הרגשי של הפרידה.
בשונה מבית המשפט, שהכרעתו מחייבת ומוכתבת מבחוץ, בגישור הצדדים שומרים על שליטה בתוצאה. הדבר חשוב במיוחד כאשר יש ילדים משותפים, שכן שני ההורים ייאלצו להמשיך לתקשר ולשתף פעולה עוד שנים ארוכות אחרי שיחתם ההסכם. גישור שמסתיים בהסכמה מייצר תוצאה שאף אחד לא הכריח – ובדרך כלל גם תוצאה שמחזיקה לאורך זמן.
גישור אינו מתאים לכל מצב. כאשר ישנה אלימות, חוסר שוויון עמוק בכוח בין הצדדים, או כאשר אחד הצדדים מגיע בחוסר תום לב לשם עיכוב בלבד – ההגנה שמספק בית המשפט חיונית. אבל כאשר שני הצדדים מוכנים לדיאלוג, גישור יכול לקצר את ההליך, להוזיל את העלות, ולשמר מרחב של כבוד הדדי.
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום, שפרטים נוספים עליה מופיעים בדף האודות, משלבת ניסיון משפטי בדיני משפחה עם הכשרה מקצועית בגישור ויישוב סכסוכים – שילוב שמאפשר הן לנהל הליך גישור אפקטיבי והן לייצג ולהגן כאשר ההתדיינות בלתי נמנעת.
שאלות ותשובות
פתיחת תיק גירושין היא תחילתו של הליך שיש לו כללים ברורים, אבל לכל זוג יש נסיבות שונות – ילדים, רכוש, עסקים, יחסים מורכבים – שמשפיעים על האופן שבו ההליך אמור להתנהל. הדבר החשוב ביותר הוא להיכנס אליו עם הבנה של מה עומד על הפרק, ועם ייעוץ שמתאים לנסיבות שלכם ולא לתבנית כללית. בין אם אתם מחפשים להגיע להסכמה ולקצר את ההליך ובין אם אתם זקוקים להגנה משפטית מלאה, המשרד מלווה לקוחות בכל שלבי ההליך מהייעוץ הראשון ועד לסיומו.
רוצים לדעת מה הצעד הנכון הבא עבורכם?
שיחת ייעוץ ראשונית עם עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום תאפשר לכם לקבל תמונה ברורה של האפשרויות העומדות בפניכם ולהחליט כיצד להתקדם.
אודות הכותבת
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום מלווה זה שנים רבות לקוחות בהליכי פרידה וגירושין, התרת נישואין, גישור במערכות יחסים מורכבות וניהול הליכי איזון משאבים וחלוקת רכוש מכל הסוגים, וכן בגישור וליווי יורשים בסכסוכי ירושה וניהול עזבונות. היא סיימה בהצטיינות תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ובניהול משא ומתן מאוניברסיטת בר אילן, ומביאה לעולם דיני המשפחה גם רקע עסקי מתחום ההיי-טק והתאגידים. שני שמה דגש על פרקטיות, על שמירת התא המשפחתי והילדים גם בפרידה, ועל הפיכת המשבר להזדמנות לפתיחת פרק חדש בליווי אישי מתחילתו ועד סופו.