זוג שחי יחד שתים עשרה שנים, מגדל שני ילדים, קנה דירה ושיפץ אותה בידיים, ובכל זאת כשאחד מהם נפטר בלי צוואה, בן הזוג שנותר מצא את עצמו מתדיין מול אחיו של הנפטר על השאלה אם בכלל היו ידועים בציבור. זו אינה סצנה נדירה, וזה בדיוק הפרדוקס של המעמד הזה. רבים חיים בתחושה שהזוגיות שלהם מדברת בעד עצמה, אך מבחינה משפטית המעמד אינו ניתן בהכרזה ואינו נרשם באף פנקס מרכזי, אלא נבנה, נצבר ומוכח לאורך שנים. דווקא משום שהנושא מורכב ורגיש ונוגע בכסף, בילדים ובעתיד, כדאי להיכנס אליו עם הבנה מסודרת ועם ליווי של גורם מקצועי כמו עו"ד שני לוי רוזנבלום, שעוסקת בדיני משפחה ובגישור ומלווה זוגות בהסדרה מראש של הזכויות והחובות שלהם, הרבה לפני שמגיע הרגע שבו הם זקוקים לכך.
במאמר זה לא נסתפק בהגדרות יבשות. נפרק את האמונות השגויות שגוררות זוגות לבתי המשפט, נראה מה באמת בוחנים, מה מחזק הכרה ומה מחליש אותה, ואיפה אפשר למנוע מראש את הסכסוך שעלול לפרוץ דווקא ברגע הכי שביר.
זמן קריאה: 8 דקות
עיקרי הדברים
- מעמד ידועים בציבור אינו נרשם ואינו נקבע אוטומטית עם תחילת מגורים משותפים, אלא מוכח לאחר מעשה מול כל גורם בנפרד לפי קריטריונים שלו.
- גם ללא צוואה יש זכות ירושה לבן זוג ידוע בציבור לפי חוק, אך מימושה מחייב הוכחה אקטיבית ומתאפשרת עמידה בתנאים ספציפיים.
- הסכם חיים משותפים הוא הכלי היעיל ביותר למניעת סכסוכים בפרידה ולהבהרת הזכויות ההדדיות עוד בזמן שהקשר תקין.
- ידועים בציבור, כולל זוגות בני אותו המין, זכאים למרבית הזכויות הכלכליות שחלות על זוג נשוי, בכפוף להוכחת השיתוף.
מה זה "ידועים בציבור"
ידועים בציבור הם בני זוג המנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף בלי שמיסדו את הקשר בנישואין רשמיים. אין כאן טקס, אין תאריך התחלה ברור, ואין תעודה. יש שני אנשים שבחרו לקשור את גורלם זה בזה, ולחיות כבני זוג לכל דבר, והמדינה מכירה בקשר הזה כדי להחיל עליו חלק מהזכויות והחובות החלות על זוג נשוי.
מעמד ידועים בציבור אינו דבר שאדם בוחר בו במודע ביום מסוים, אלא תוצאה של אורח חיים שמתגבש לאט. דווקא בגלל זה הוא חמקמק, ולכן ההמלצה הראשונה שאני נותנת לזוגות שמגיעים אליי היא לא להניח דבר. מה שברור לכם בבית, אינו בהכרח ברור לבנק, לקרן הפנסיה או לרשם הירושה.
כאן בדיוק נכנס הצורך בליווי משפטי מסודר. אני מזמינה אתכם להכיר את הגישה שמנחה אותי דרך עמוד האודות של המשרד, שמדגיש הסדרה והסכמה במקום מאבק.
מתי באמת נחשבים ידועים בציבור בישראל

הפסיקה לא מסתפקת במגורים משותפים. היא מחפשת שני דברים שמתקיימים יחד. הראשון הוא חיי משפחה, כלומר קשר אינטימי שמבוסס על אהבה, שותפות ומסירות, ולא רק על שכירות חדר. השני הוא ניהול משק בית משותף, והכוונה לקשירת גורל כלכלית של ממש, לניהול היומיום ביחד, לתלות הדדית ולא לנוחות זמנית.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בעניין ע"א 6901-10-20, הדגיש בדיוק את הנקודה הזו, וקבע שצריך להוכיח כוונה אמיתית לקשור גורל ולא מגורים משותפים שנובעים בעיקר מטעמי חיסכון בהוצאות. שני אנשים יכולים לחלוק דירה שנים ולא להיות ידועים בציבור, ושני אנשים אחרים יכולים להגיע לשם בתוך שנה. ההבדל אינו בזמן, אלא באיכות השיתוף ובמהות הקשר.
אילו "סימנים" בוחנים בדרך כלל
כשבית המשפט או גוף רשמי בוחנים את הקשר, הם מחפשים את התמונה השלמה. מגורים תחת קורת גג אחת הם הסימן הבולט ביותר, אך לצידו נשקלים רכישות משותפות של ריהוט וציוד לבית, כתובת מגורים מעודכנת ורשומה על שם שני בני הזוג, תוכניות עתידיות משותפות, וגם הדרך שבה הזוג מציג את עצמו קבל עם ועדה בפני חברים ובני משפחה. אף סימן בודד אינו חורץ גורל, אבל ככל שמצטברים יותר נדבכים, כך התמונה ברורה ומשכנעת יותר.
כמה זמן צריך להיות ביחד כדי להיחשב ידועים בציבור
זה המקום להפריך מיתוס עיקש. אין בחוק היבש "תקופת מינימום" אחידה שאחריה הופכים אוטומטית לידועים בציבור. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, לפי איכות הקשר ולפי הראיות לשיתוף, ולא לפי לוח שנה.
עם זאת, חשוב להבין שגופים שונים מציבים לעצמם קריטריונים פנימיים. קרן פנסיה עשויה לדרוש שנה של מגורים משותפים לפני שתכיר בבן זוג כשאיר, וביטוח לאומי קבע בהקשרים מסוימים תנאי של מגורים תחת קורת גג אחת במשך שנה לפחות לצורך קצבת שאירים. כך נוצר מצב שבו אותו זוג עשוי להיחשב ידוע בציבור לעניין אחד ולא לעניין אחר, פשוט מפני שכל גוף מודד לפי הסרגל שלו.
זו אחת הסיבות שבגללן כדאי לבדוק מראש מול כל גורם רלוונטי מה הוא דורש, ולא להסתמך על תחושה כללית של "אנחנו כבר הרבה זמן יחד".
האם חייבים לגור יחד כדי להיות ידועים בציבור
זו שאלה שהולכת ונהיית רלוונטית, במיוחד אצל זוגות בפרק ב'. מגורים משותפים הם הראיה החזקה ביותר, אין על כך עוררין. אבל החיים מורכבים. יש זוגות מבוגרים יותר ששומרים על דירה נפרדת מתוך התחשבות בילדים מנישואין קודמים, ויש כאלה שאילוצי עבודה מפרידים ביניהם בפועל חלק מהשבוע.
הפסיקה הכירה במקרים חריגים שבהם בני זוג הוכרו כידועים בציבור גם בלי קורת גג אחת קבועה, כאשר התקיים משק בית משותף אמיתי וקשירת גורל כלכלית ברורה. המגורים הנפרדים לא היו ביטוי לריחוק, אלא בחירה מודעת מתוך נסיבות חיים. במצבים כאלה, דווקא בגלל היעדר הסימן המובהק של מגורים יחד, חשוב מאוד לחזק את הקשר בראיות אחרות ובמסמכים שמספרים את הסיפור הנכון.
איך מוכיחים מעמד ידועים בציבור בפועל
כאן עוברים מהתאוריה למעשה. מעמד ידועים בציבור אינו מוכרז, הוא מוכח, והוכחה טובה היא כזו שמראה התנהלות כלכלית ואישית משותפת לאורך זמן ובאופן עקבי. אני נוהגת להמליץ לזוגות לשמור תיעוד מסודר עוד בזמן שהכול טוב, מפני שדווקא אז קל לאסוף את המסמכים, ולא ברגע משברי שבו הזיכרון והרצון הטוב כבר אינם זמינים.
דיווח מסודר לגופים השונים הוא חלק בלתי נפרד מזה. ניתן ללמוד על הדרישות הרשמיות מתוך הגדרת המוסד לביטוח לאומי לידועים בציבור, שמפרטת מהו משק בית משותף, מהי קשירת גורל, ומדוע נוחות כלכלית בלבד אינה מספיקה.
מסמכים נפוצים שמחזקים הכרה
בין הראיות החזקות ביותר נמצאים חוזה שכירות או רכישת דירה על שם שני בני הזוג, חשבון בנק משותף פעיל או העברות כספיות חודשיות שוטפות בין הצדדים, מכתבים רשמיים שמגיעים לאותה כתובת, ומינוי הדדי כאיש קשר או כמוטב בקופות הגמל, בפנסיה ובביטוחי החיים. לצד אלה, תצהירים חתומים בפני עורך דין יכולים לתמוך בתמונה ולחזק אותה, במיוחד כשהם נערכים בזמן אמת ולא בדיעבד.
מה נחשב ראיה חלשה או בעייתית
לא כל מה שמרגיש כמו הוכחה אכן מחזיק מים. תמונות ברשתות החברתיות, כשהן עומדות לבדן בלי גיבוי פיננסי ובלי מסמך רשמי, הן ראיה חלשה. חשבונות בנק נפרדים לחלוטין, בלי שום זיקה כספית ובלי עזרה הדדית, מקשים על הטענה לשיתוף. ושמירה על סודיות מוחלטת של הקשר בפני המשפחה המורחבת עלולה לעורר את השאלה אם באמת מדובר בחיי משפחה גלויים או בקשר שמטבעו נשמר חבוי. אלה אינם פוסלים הכרה אוטומטית, אבל הם מחלישים אותה, וכדאי להיות מודעים לכך מראש.
רוצים לברר את המעמד שלכם ולהסדיר אותו מראש
שיחת ייעוץ ראשונית עם עו"ד שני לוי רוזנבלום מאפשרת לכם להבין היכן אתם עומדים ומה כדאי להסדיר. ללא לחץ, עם כל המידע שצריך לדעת.
האם יש "רישום" ידועים בציבור, או שזה רק עניין של בית משפט
בניגוד לנישואין, שנרשמים במשרד הפנים ומקבלים תעודה, למעמד ידועים בציבור אין פנקס רישום מרכזי אחד. המעמד נקבע אד-הוק, כלומר בנפרד מול כל גוף לפי העניין. ביטוח לאומי בוחן אותו לצורך קצבאות, רשות המיסים לצורך הטבות מס, בנק לצורך זכויות בחשבון, ובית המשפט לצורך רכוש או ירושה.
ייתכן בהחלט שזוג יוכר במקום אחד ויידרש להוכיח את עצמו מחדש במקום אחר. קיימים ארגונים פרטיים שמנפיקים מעין "תעודת זוגיות", אך לתעודה כזו אין מעמד מחייב כלפי המדינה. הכלי האפקטיבי באמת הוא הסכם חיים משותפים מאושר משפטית, שמלווה בתצהירים, ושיוצר תשתית מסודרת שאפשר להישען עליה מול כל גורם.
מה ההבדל בין ידועים בציבור לבין זוג נשוי

ההבדל המהותי נעוץ בנקודת ההתחלה. אצל זוג נשוי הסטטוס מתחיל אוטומטית מרגע הטקס, ומגובה בחוק יחסי ממון בין בני זוג, שקובע ברירת מחדל של איזון משאבים. אצל ידועים בציבור אין נקודת התחלה אוטומטית, ונדרשת הוכחה אקטיבית של כוונת שיתוף רכושית. ההבדל מתבטא גם בפרידה עצמה. הטבלה הבאה ממקדת את עיקרי השוני.
| פרמטר | זוג נשוי | ידועים בציבור |
|---|---|---|
| תחילת המעמד | אוטומטי מרגע הטקס | מתגבש בהדרגה, נדרשת הוכחה |
| הסדר רכושי | איזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון | הלכת השיתוף, בכפוף להוכחת כוונה |
| הליך הפרידה | גירושין בבית הדין הרבני | פרידה חוזית והסדרה בבית המשפט לענייני משפחה |
| ירושה ללא צוואה | זכות אוטומטית לפי דין | זכות מותנית בהוכחת התנאים בדיעבד |
מה ההבדל בין "זוגיות ללא נישואין" לבין "מעמד ידועים בציבור"
זה ההבדל הדק שמפיל הרבה אנשים. זוגיות ללא נישואין יכולה להיות כל דבר, מקשר טרי של חברים שגרים יחד מתוך נוחות, ועד שותפות חיים עמוקה. מעמד ידועים בציבור הוא דבר אחר. הוא מעמד משפטי מחייב, שגורר השלכות כלכליות של ממש.
זוגות רבים מניחים שעצם המגורים המשותפים הופך אותם מיד לבעלי חובות וזכויות זה כלפי זה, וזו טעות. לא כל קשר זוגי מגיע לרמת האינטנסיביות, השיתוף הכלכלי וההסתמכות ההדדית שמצדיקה הגדרה של מחויבות חוקית. אדם יכול לחיות שנים עם בן זוג, ובכל זאת לשמור על הפרדה רכושית מלאה שמעמידה בספק את עצם המעמד. מנגד, זוג עם שיתוף עמוק עשוי להגיע לשם מהר. המעמד אינו נמדד בזמן, אלא במהות.
אילו זכויות כלכליות יש לידועים בציבור בזמן הקשר ובפרידה
על ידועים בציבור חלה, בנסיבות המתאימות, הלכת השיתוף. משמעותה היא שנכסים שנרכשו במאמץ משותף במהלך החיים יחד נחשבים שייכים לשני הצדדים, גם אם הם רשומים על שם אחד מהם בלבד. הנחת היסוד היא ששני בני הזוג תרמו לתא המשפחתי, גם אם בדרכים שונות, ולכן הוגן לחלק את הפירות בשווה.
זו אינה זכות אוטומטית כמו אצל נשואים, והיא מחייבת להראות כוונת שיתוף, אך כשהיא מתקיימת היא יכולה לחרוץ את גורל החלוקה.
דוגמה פרקטית לשיתוף "בפועל"
נניח שאחד מבני הזוג הקים עסק שצמח לאורך השנים, בעוד השני נשא בעיקר הנטל של הבית והילדים, מימן את הוצאות המחיה השוטפות מחשבונו, ואיפשר בכך לראשון להתפנות ולבנות את העסק. בפרידה, גם אם העסק רשום על שם אחד בלבד, עשויה לקום זכות לחלוקה בשוויו מכוח ההסתמכות ההדדית והמאמץ המשותף. בלי הגב הביתי, העסק לא היה מגיע למה שהגיע, ולכן הצדק מבקש לראות בו נכס של שניהם.
האם ידועה בציבור זכאית לחלק בדירה שרשומה רק על שם בן הזוג
זו אולי השאלה הבוערת ביותר, ולכן התשובה לה דורשת זהירות. הכלל הבסיסי הוא שהרישום קובע, וכשדירה נרכשה לפני תחילת הקשר ונרשמה על שם צד אחד, נקודת המוצא היא שהיא שלו. אבל כאן נכנס "דבר מה נוסף".
אם יוכח שבן הזוג השני השקיע כספית בשיפוץ הדירה באופן משמעותי, שתשלומי המשכנתא שולמו לאורך שנים מחשבון משותף, או שניתנו הבטחות מפורשות לשיתוף שעליהן הסתמך בן הזוג, בית המשפט עשוי לפסוק חלוקה של הנכס או לפחות של עליית הערך שלו בתקופת החיים המשותפת.
זה אינו דבר מובן מאליו, וזה תלוי מאוד בראיות. לכן, מי שמכניס בן זוג לדירה שעל שמו, או מי שנכנס לדירה כזו, חכם שיסדיר את הציפיות בכתב מראש, כדי שלא ייווצר פער בין מה שהרגישו לבין מה שאפשר יהיה להוכיח. על מנגנוני ההסדרה האפשריים, כולל פתיחת הסכם גירושין מסודר, ניתן לקרוא בהרחבה באתר.
האם ידועים בציבור זכאים לירושה גם בלי צוואה
סעיף 55 לחוק הירושה משווה באופן עקרוני את זכות הירושה של בן זוג ידוע בציבור לזו של בן זוג נשוי, בתנאי שבשעת הפטירה הם חיו חיי משפחה במשק בית משותף, ושאף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. נשמע מרגיע, אבל כאן בדיוק טמון הסיכון.
ההכרה הזו אינה אוטומטית, ובן הזוג שנותר נדרש להוכיח את התנאים בדיעבד, פעמים רבות מול ילדיו של הנפטר, ברגע הכי כואב וטעון. ראיתי לא מעט מקרים שבהם בן זוג שותף לחיים נאלץ להילחם על עצם ההכרה בו, מול קרובים שראו בעיקר את הירושה.
ההמלצה שלי חד משמעית. אל תסתמכו על ברירת המחדל בחוק. צוואה חוקית ומפורטת היא הדרך הבטוחה, הברורה והמכבדת ביותר להבטיח שמי שחלקתם איתו את חייכם לא יישאר חשוף לסכסוך מיותר. הסדרת הירושה היא מתנה אחרונה שאדם מותיר לאהוביו, ולא נטל.
האם ידועים בציבור זכאים לקצבת שאירים, פנסיה וזכויות ממקום עבודה
מרבית קרנות הפנסיה כוללות בתקנונן הוראה שמאפשרת תשלום פנסיית שאירים לבן זוג שהוכח כי חי עם המבוטח עד יום מותו. גם ביטוח לאומי מכיר בבן זוג ידוע בציבור כשאיר לעניין קצבת שאירים, בכפוף לתנאים.
הבעיה שאני נתקלת בה שוב ושוב היא לא היעדר הזכות, אלא היעדר ההכנה. אדם נפטר, וביום שאחרי מגלים שהמוטב בקרן עדיין רשום על שם בת זוג קודמת, או שלא עודכן כלל. אז במקום שהכסף יזרום בקלות לבן הזוג שחלק את החיים, מתחיל מסע בירוקרטי ומשפטי ארוך ומתיש.
עדכון מוטבים מראש בקרנות, בפנסיה ובביטוחי החיים הוא פעולה פשוטה שלוקחת דקות, ומונעת חודשים של עוגמת נפש. זו אחת ההמלצות הקטנות והחשובות ביותר שאני נותנת.
האם יש מזונות בין ידועים בציבור
בניגוד לדין הדתי שחל על נשואים, פרידה של זוג שאינו נשוי אינה גוררת חובת מזונות אוטומטית בין בני הזוג עצמם. מזונות הילדים, יובהר, נשארים כמובן בעינם. אבל בין בני הזוג, אין כלל ברזל.
ובכל זאת, מכוח עקרון תום הלב וההסתמכות, בתי המשפט הכירו באפשרות להטיל מזונות זמניים או משקמים לתקופה מוגבלת. הרעיון הוא לאפשר לבן הזוג שהיה תלוי כלכלית בשני, ויתר על קריירה או על עצמאות כלכלית למען התא המשפחתי, לעמוד על הרגליים ולהשתקם. אלה אינם מזונות לכל החיים, אלא גשר הגון על פני תקופת המעבר, שמבטא הוגנות ולא עונש.
האם אפשר להיות ידועים בציבור אם אחד מבני הזוג עדיין נשוי
זו סיטואציה מורכבת שמתרחשת לא מעט. קשר חדש מתחיל לפני שהגירושין הקודמים נסגרו רשמית, ואז נוצרות סתירות מהותיות. לעניין ירושה לפי דין, החוק דורש מפורשות שאף אחד מהצדדים לא יהיה נשוי לאדם אחר, ולכן עצם היות אחד מבני הזוג נשוי על הנייר מקשה מאוד על ההכרה ועלול לחסום זכויות שלמות.
בנקודה כזו, כשהמעמד הרשמי טרם הוסדר, אני ממליצה להסדיר את היחסים בחוזה ייעודי שמגדיר את הזכויות והחובות באופן ברור, עד שמתקבל הגט הרשמי ואפשר לעבור לקרקע יציבה יותר. עדיף הסכם זמני וברור על פני הסתמכות על מעמד שספק אם יוכר.
האם זוג חד-מיני יכול להיחשב ידועים בציבור
התשובה ברורה וחד משמעית. בתי המשפט והמוסדות הרשמיים בישראל, ובהם ביטוח לאומי ורשות המיסים, מכירים באופן מלא בזוגות בני אותו המין כידועים בציבור, לכל דבר ועניין. הזכויות הכלכליות והסוציאליות, החובות ההדדיות, ההכרה לעניין שאירים, פנסיה וירושה, כולן חלות באותו אופן בכפוף לאותם מבחני שיתוף שחלים על כל זוג אחר.
אין כאן שום הבחנה, ואין כאן שום סייג. מה שנדרש הוא בדיוק אותו דבר שנדרש מכל זוג, להראות חיי משפחה ומשק בית משותף וקשירת גורל אמיתית.
למה הסכם חיים משותפים הוא כלי קריטי, ולא מותרות

אם יש מסר אחד שהייתי רוצה שתיקחו מהמאמר הזה, הוא זה. הסכם חיים משותפים, שנקרא גם הסכם ידועים בציבור, אינו ביטוי לחוסר אמון. הוא ביטוי לבגרות. הוא מגדיר מראש מה נשאר נפרד ומה משותף, מונע פרשנויות מוטעות של ברירת המחדל החוקית, ומאפשר, אם וכאשר תגיע פרידה, להיפרד בכבוד ובמהירות בלי מאבקי כוחות בבתי משפט.
הניסיון שלי בעולם העסקי וההיי-טק לימד אותי כמה שווה הסדרה מסודרת של נכסים מורכבים מראש, וכמה יקר עולה כל סעיף שלא הוסדר. הגישה שאני מובילה, של פרידה מודעת ומכבדת, בנויה בדיוק על ההיגיון הזה. בונים הסכמה במקום מלחמה, ומלווים את הזוג לאורך כל הדרך, יחד עם צוות שכולל גם אקטואר ומומחה בתחום הרגשי כשצריך.
מה כדאי להסדיר בהסכם
הסכם טוב מגדיר במדויק את הרכוש שנכנס לקשר ויישאר נפרד, כולל מתנות מהורים וירושות, קובע מנגנון לחלוקת הוצאות הבית השוטפות ולאופן ניהול חשבונות הבנק, מסדיר את חלוקת הנכסים העתידיים שייצברו במהלך הקשר, וקובע מנגנון ליישוב סכסוכים. אני ממליצה לכלול פנייה לגישור כשלב ראשון, עוד לפני כל צעד חד-צדדי, מפני שזה השלב שבו אפשר עדיין לדבר, להבין ולמצוא פתרון שמכבד את שני הצדדים.
השוואת מסלולים: גישור מול התדיינות בבית משפט
כשזוג מגיע לצומת של פרידה או של הסדרה, השאלה אינה רק מה הזכויות, אלא איך מגיעים אליהן. הטבלה הבאה משווה בין שני המסלולים העיקריים, מנקודת מבט פרקטית.
| פרמטר | גישור והסדרה מוסכמת | התדיינות בבית משפט |
|---|---|---|
| משך התהליך | בדרך כלל שבועות עד חודשים | לעיתים שנים |
| עלות יחסית | נמוכה יותר באופן ניכר | גבוהה ומצטברת |
| השפעה על הילדים | מצמצמת חשיפה לקונפליקט | חושפת אותם למתח ממושך |
| שליטה בתוצאה | בידי בני הזוג | בידי השופט |
| אופי הקשר אחרי | מאפשר המשך תקשורת מכבדת | עלול להעמיק את הקרע |
אילו טעויות נפוצות ידועים בציבור עושים, ואיך נמנעים מהן
הטעות הראשונה והשכיחה היא ההנחה "הכול שלי כי הדירה רשומה על שמי". כפי שראינו, הרישום קובע נקודת מוצא, אבל הוא אינו חסין מפני הוכחה של שיתוף. הטעות ההפוכה מסוכנת לא פחות: "אין לנו הסכם אז אנחנו מוגנים מרצון לשיתוף". היעדר הסכם אינו מגן, הוא משאיר את הכול פתוח לפרשנות ולמאבק.
אדם שמכניס לקשר נכסים אישיים, מתנות מהורים או ירושה, חכם שישמור תיעוד מסודר וברור שמראה שהכספים הללו נשארו נפרדים, ושיימנע מערבוב מוחלט של הכספים בלי גבולות. ולבסוף, החיים משתנים. נולדים ילדים, נקנים נכסים, מצטברות זכויות. התייעצות תקופתית עם עורך דין שמעדכן את ההסכמים בהתאם לשינויים בחיים, היא לא הוצאה אלא ביטוח של שקט נפשי.
הסדרת המעמד והזכויות של ידועים בציבור היא בראש ובראשונה מעשה של אחריות ושל אהבה כלפי האדם שבחרתם לחלוק איתו את חייכם וכלפי הילדים שלכם. ניתן ליצור קשר בטלפון 054-8300664, במייל Shani@sml.law, או דרך עמוד יצירת הקשר. המשרד ממוקם ברחוב אבא אבן 8 בהרצליה פיתוח.
מעמד ידועים בציבור מציע מסלול חיים משמעותי ולגיטימי, שמיליוני אנשים בוחרים בו. אבל הוא אינו פשוט כמו שנדמה. הזכויות קיימות, ההכרה אפשרית, אלא שהן לא ניתנות בחינם ולא מגיעות אוטומטית. הן נבנות עם תיעוד, עם הסדרה ועם מודעות לאורך כל חיי הקשר. ההסכם, הצוואה, עדכון המוטבים ושיחת ייעוץ בזמן הנכון, אלה הם הכלים שמניחים בסיס יציב ומונעים את הסכסוך שאף אחד לא רוצה להגיע אליו. אם יש לכם שאלות או נקודות שנגעתם בהן במאמר, שיחת ייעוץ עם עו"ד שני לוי רוזנבלום תיתן לכם תמונה ברורה ומסודרת של המצב שלכם.
רוצים לדעת היכן אתם עומדים ומה מומלץ להסדיר
עו"ד שני לוי רוזנבלום מלווה זוגות בכל שלבי הקשר, מהסדרה מראש ועד פרידה מכבדת ומסודרת. ניתן לפנות לייעוץ ראשוני ולהבין מה נכון לעשות עוד היום.
אודות הכותבת
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום
עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום מלווה זה שנים רבות לקוחות בהליכי פרידה וגירושין, התרת נישואין, גישור במערכות יחסים מורכבות וניהול הליכי איזון משאבים וחלוקת רכוש מכל הסוגים, וכן בגישור וליווי יורשים בסכסוכי ירושה וניהול עזבונות. היא סיימה בהצטיינות תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ובניהול משא ומתן מאוניברסיטת בר אילן, ומביאה לעולם דיני המשפחה גם רקע עסקי מתחום ההיי-טק והתאגידים. שני שמה דגש על פרקטיות, על שמירת התא המשפחתי והילדים גם בפרידה, ועל הפיכת המשבר להזדמנות לפתיחת פרק חדש בליווי אישי מתחילתו ועד סופו.