איך לבחור עורך דין גירושין הרצליה מומלץ

כשזוג מגיע להחלטה להיפרד, השאלה הראשונה שעולה היא לא רק איך לחלק את הרכוש, אלא באיזה מסלול לבחור, הסכם גירושין בהסכמה שנבנה בשיתוף פעולה, או הליך משפטי מלא בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. לבחירה הזו יש השלכות מעשיות על משך הזמן, העלות, מידת השליטה של הצדדים בתוצאה, ובעיקר על האופן שבו הילדים חווים את הפרידה. במאמר הזה נבחן את שני המסלולים, נסביר מה חייב להיכלל בהסכם גירושין טוב שיחזיק שנים, ונפרט כיצד נקבעים הסדרי השהות וההורות באופן שמגן על הילדים.

זמן קריאה: 5 דקות

הבחירה בין הסכם גירושין בהסכמה להליך משפטי, מה ההבדל בפועל

כאשר זוג מחליט להיפרד, החוק בישראל מותיר בידיהם שתי דרכים מרכזיות להסדיר את הפרידה. הדרך הראשונה היא גיבוש הסכם גירושין מוסכם, לרוב בעזרת עורך דין או מגשר, המסודר לאחר מכן לאישור בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. הדרך השנייה היא הליך משפטי מלא, שבו כל אחד מהצדדים מיוצג ומגיש תביעות נפרדות בנושאי רכוש, מזונות והסדרי שהות, ובית המשפט או בית הדין הוא שמכריע בסופו של דבר.

ההבדל בין שני המסלולים אינו רק פרוצדורלי. בהסכם מוסכם, הצדדים עצמם קובעים את התוכן, בעזרת ייעוץ משפטי שמבטיח שההסכם מאוזן ותקף. בהליך משפטי, השופט או הדיין הוא שמכריע, לפי הדין ולפי הראיות שהוצגו, ולעיתים התוצאה שונה מכל מה שהצדדים היו רוצים.

מבחינת זמן, הליך גישור והסכמה שמתקדם בקצב סביר יכול להסתיים בתוך מספר חודשים. הליך משפטי מלא, לעומת זאת, נמשך לרוב שנה עד שלוש שנים, בהתאם לעומס בתי המשפט ולמידת המחלוקת בין הצדדים.

יתרונות וחסרונות של הסכם גירושין מוסכם

הבדלים מעשיים בין שני המסלולים העיקריים להסדרת הפרידה

היתרון המרכזי של הסכם גירושין מוסכם הוא שהצדדים שומרים בידיהם את השליטה על התוכן. במקום שגורם חיצוני יכריע כיצד יחולק הרכוש או מה יהיו הסדרי השהות, ההורים עצמם, מתוך היכרות עם המשפחה שלהם, קובעים מה נכון לילדים ולמצב הכלכלי שלהם.

יתרון נוסף הוא העלות. ליטיגציה מלאה כרוכה בשכר טרחה לאורך תקופה ארוכה, באגרות בית משפט ולעיתים בחוות דעת מומחים. הסכם שמגיע להסכמה מהר יותר חוסך חלק גדול מההוצאות הללו.

החיסרון המשמעותי הוא שהמסלול הזה מצריך יכולת דיאלוג בסיסית בין הצדדים. כאשר אחד הצדדים מסתיר מידע כלכלי, מפעיל לחץ או מסרב לשיח ענייני, הסכם מוסכם עלול להפוך למסמך לא מאוזן שמיטיב עם הצד החזק יותר. במקרים כאלה, ליווי מקצועי הוא שמבטיח שההסכם באמת מגן על שני הצדדים ולא רק על מי שמדבר בקול הרם ביותר.

מתי הליך משפטי הוא הכרחי

לא כל מקרה מתאים להסכמה. כאשר קיים חשד לאלימות במשפחה, כאשר צד אחד מסתיר נכסים באופן שיטתי, או כאשר אין שום בסיס לשיח בין הצדדים, הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה היא הדרך הנכונה להבטיח בדיקה עצמאית של העובדות.

מידע כללי על סמכויות בית המשפט לענייני משפחה ועל שלבי ההליך האפשריים מפורט באתר כל זכות, שם ניתן למצוא הסבר נגיש על ההליך המשפטי בתחום הגירושין.

גם כשההליך מתחיל כמשפטי, לא פעם הצדדים מגיעים בשלב מסוים להסכמות חלקיות, למשל בנושא הרכוש, ומשאירים לבית המשפט להכריע רק בסוגיות שבהן אין הסכמה, כמו גובה המזונות או חלוקת זמני השהות. שילוב כזה מקצר את ההליך ומפחית את העימות.

איך נקבעים הסדרי שהות והורות משותפת מבלי לפגוע בילדים

הסדרי שהות נקבעים על בסיס עקרון טובת הילד, לא על בסיס מה שנוח להורים או מה שנתפס כהוגן ביניהם. בפועל, בית המשפט ובתי הדין הרבניים בוחנים את גיל הילדים, את הקשר הקיים עם כל הורה, את המרחק הגאוגרפי בין בתי ההורים ואת היכולת התפקודית של כל צד.

מסגרת כללית להסדרי ראייה וזמני שהות, כולל ההבדלים בין משמורת משותפת למשמורת יחידה עם הסדרי ראייה, מפורטת באתר כל זכות בעמוד העוסק בהסדרי ראייה.

בפועל, ההורים שמצליחים לבנות הסדר שעובד הם אלה שמפרידים בין הקונפליקט הזוגי לבין התפקוד ההורי. גם כשהיחסים בין בני הזוג עדיין קשים, אפשר לבנות מנגנון תקשורת ברור לגבי הילדים, למשל יומן משותף דיגיטלי או ערוץ תקשורת נפרד לענייני הילדים בלבד, שלא מתערבב עם הסכסוך האישי.

בניית הסכם הורות שעובד בפועל

הסכם הורות טוב מתייחס לפרטים היומיומיים ולא רק לחלוקת הימים

הסכם הורות טוב אינו מסתפק בקביעת ימי שהות. הוא כולל התייחסות מפורשת לחגים, לחופשות, לימי הולדת, להוצאות חינוך ובריאות שאינן ממוסדות במזונות הקבועים, ולמנגנון להכרעה במחלוקות עתידיות בלי לחזור לבית המשפט על כל עניין קטן.

כדאי לכלול בהסכם גם התייחסות למעבר דירה של אחד ההורים, לשינויים בגיל בית הספר של הילד ולאופן שבו יתקבלו החלטות רפואיות וחינוכיות משמעותיות. הסכם שמתייחס רק למצב הנוכחי ולא לתרחישים סבירים בעתיד יוצר מחלוקות חדשות בדיוק בנקודות שהיה אפשר למנוע מראש.

בתפקידי כמגשרת אני רואה לא פעם שהחלק הקשה ביותר בבניית הסכם הורות אינו הניסוח המשפטי, אלא הרגע שבו שני ההורים צריכים להסכים על עקרון משותף, למשל שההחלטות החינוכיות יתקבלו במשותף גם אם אחד מהם עבר לגור במרחק. גישור נותן מרחב לדבר על העקרון הזה בלי שהוא הופך לעימות בכל שיחה.

איזון משאבים וחלוקת רכוש, עקרונות יסוד

עקרון היסוד בדין הישראלי הוא איזון משאבים, שמשמעותו שכל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין מתחלקים בין הצדדים בחלקים שווים, ללא קשר לשם הרישום. נכסים שהיו בבעלות אחד הצדדים לפני הנישואין, או שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, נשארים בדרך כלל מחוץ למאזן המשותף, אלא אם הוסכם אחרת.

כדי לשנות את ברירת המחדל הזו, בני זוג יכולים לחתום על הסכם ממון עוד לפני הנישואין או במהלכם. הסבר כללי על הסכמי ממון, כולל ההבדל בין הסכם שנחתם לפני הנישואין להסכם שנחתם במהלכם, מופיע באתר כל זכות.

בפועל, איזון משאבים מורכב יותר כשיש עסק משפחתי, אופציות במקום עבודה, קרנות פנסיה שנצברו לפני הנישואין וממשיכות להצטבר במהלכם, או נדל"ן שנרכש חלקית מכספי ירושה. בכל אחד מהמקרים האלה נדרשת בדיקה פרטנית, ולא נוסחה אחידה.

מה חייב להיכלל בהסכם גירושין טוב שיחזיק שנים

הסכם גירושין נחתם פעם אחת, אבל צריך להחזיק מעמד שנים רבות, כשהילדים גדלים, המצב הכלכלי של הצדדים משתנה ולעיתים אחד מהם מתחיל מערכת יחסים חדשה. הסכם שמסתפק בתיאור המצב הנוכחי, בלי מנגנוני עדכון, יוצר צורך לחזור להליך משפטי בכל שינוי משמעותי.

לכן הסכם טוב כולל מנגנון עדכון למזונות בהתאם לשינויים בשכר, התייחסות מפורשת למה שקורה אם אחד הצדדים עוזב את הארץ, ופירוט של האופן שבו יחולקו הוצאות בלתי צפויות כמו טיפול רפואי חד פעמי או צרכים חינוכיים מיוחדים.

מי שכבר חתום על הסכם גירושין ומגלה שהוא לא מתאים למצב החדש שנוצר, יכול לבחון עם עורך דין את האפשרות של פתיחת ההסכם ותיקונו, בכפוף לתנאים שנקבעו בפסיקה לשינוי הסכמים שאושרו.

אישור ההסכם בבית המשפט או בבית הדין הרבני

אישור ההסכם מקנה לו תוקף של פסק דין הניתן לביצוע

הסכם גירושין, גם אם שני הצדדים חתומים עליו מרצונם החופשי, מקבל תוקף של פסק דין רק לאחר שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. האישור הזה אינו פורמליות בלבד. השופט או הדיין בודק שההסכם לא פוגע בטובת הילדים ושהוא נחתם מרצון חופשי, ללא כפייה או הטעיה.

מידע על סמכויות בתי המשפט לענייני משפחה ועל אופן הגשת בקשה לאישור הסכם מפורט באתר הרשות השופטת.

לאחר האישור, ההסכם ניתן לביצוע כמו כל פסק דין אחר, כולל אפשרות לפנות להוצאה לפועל במקרה של הפרה. זו הסיבה שחשוב לנסח את ההסכם בצורה מדויקת כבר בשלב הראשון, ולא להסתפק בניסוח כללי מתוך רצון לסגור את התהליך מהר.

שאלות ותשובות

הבחירה בין הסכם גירושין בהסכמה להליך משפטי היא לא החלטה שצריך לקבל לבד. היא תלויה במידת ההסכמה הקיימת בין הצדדים, במורכבות הרכוש והפנסיה, ובעיקר בצרכים של הילדים. הסכם טוב, בכל מסלול שנבחר, הוא הסכם שנבנה בזהירות, מתייחס לעתיד ולא רק להווה, ועובר אישור מסודר שמקנה לו תוקף של פסק דין. לפרטים נוספים על ניסיוני ועל דרך העבודה שלי אפשר לקרוא בעמוד אודות, ומידע נוסף על תחומי הפעילות של המשרד מופיע בדף הבית.

אודות הכותבת

עו"ד ומגשרת שני לוי רוזנבלום מלווה זה שנים רבות לקוחות בהליכי פרידה וגירושין, התרת נישואין, גישור במערכות יחסים מורכבות וניהול הליכי איזון משאבים וחלוקת רכוש מכל הסוגים, וכן בגישור וליווי יורשים בסכסוכי ירושה וניהול עזבונות. היא סיימה בהצטיינות תואר שני ביישוב וניהול סכסוכים ובניהול משא ומתן מאוניברסיטת בר אילן, ומביאה לעולם דיני המשפחה גם רקע עסקי מתחום ההיי-טק והתאגידים. שני שמה דגש על פרקטיות, על שמירת התא המשפחתי והילדים גם בפרידה, ועל הפיכת המשבר להזדמנות לפתיחת פרק חדש בליווי אישי מתחילתו ועד סופו.